אירוע המדהים הקושר בין הרב אריה לוין לבין ל"ה לוחמי הפלמ"ח

[בתיה]

"איש צדיק היה"
על האירוע המדהים הקושר בין הרב אריה לוין לבין ל"ה לוחמי הפלמ"ח
בשעת לילה מאוחרת, יום חמישי, טיפס ראובן מס אל עליית בית קטן בשכונת 'משכנות' בירושלים. החדר היה חשוך וי"ב נרות האירו את ארון הקודש שניצב בקיר המזרחי. כמה אנשים עמדו ליד הארון ואמרו 'תהילים'. בין הנוכחים היו - רבי אריה לוין, חתנו הרב אהרון יעקובוביץ, בנו הרב רפאל בנימין לוין שליט"א, יצחק דב הכהן פרסיץ וראובן מס עצמו. שני האחרונים היו נציגים של ההורים השכולים של יחידת הל"ה של הפלמ"ח.
שנה וחצי לאחר שנקברו בקבר אחים בגוש עציון, במקום בו נפלו, הובאו ל"ה הלוחמים לקבורת קבע בהר הרצל בירושלים. רק עשרים ושלוש גוויות זוהו באופן מוחלט. ל"ה הלוחמים, אשר נפלו בעוד הגוש נאבק על חייו, נטמנו בחטף, תחת אש כבדה של האויב. התנאים לא איפשרו הקפדה מלאה ועריכת תרשים שיאפשר זיהוי ודאי של כל חלל וכל קבר. כאשר הובאו ל"ה הארונות לירושלים, ביזמת והשתתפות הרב הראשי לצה"ל האלוף שלמה גורן, נעשו מאמצים מרובים לזיהויים. בעזרת תרשימים, זכרונם של המשתתפים בטקס הקבורה הארעי, צילומי שיניים, זוהו באופן ודאי רק עשרים ושלושה לוחמים. יגונן של משפחות י"ב החיילים האחרים היה כבד מנשוא.
ההורים השכולים פנו אל הרב פרנק, רבה הראשי של ירושלים, והוא קבע לערוך את 'גורל הגר"א' לשם קביעה וזיהוי של הי"ב. זהו טקס סודי המיוחס להגאון רבי אליהו מווילנא. הרב אריה לוין נבחר לערוך את הטקס. יש להשתמש לעריכת הגורל בספר תנ"ך שדפיו מחולקים לשני טורים. הנוכחים פותחים את התנ"ך מבלי לכוון לעמוד מסוים. הפסוק האחרון בעמוד הנפתח באקראי צריך לכלול את שמו או רמז לשמו של אחד החללים. פה אחד הוסכם על ידי העוסקים בכך, שאת משימת הגורל יבצע הצדיק רבי אריה לוין.
שמו של הרב לוין יצא למרחוק, בעיקר בזכות פעילותו האדירה למען לוחמי אצ"ל ולח"י, האסירים והאסירות שנכלאו או שנידונו למוות. בדבקות רבה טיפל גם באסירים הפלילים היהודים. הוא ביקר בבתי-הסוהר בשבתות ובימי חול בימי החורף ובימי הקיץ, התפלל עם האסירים, ולמד אתם תורה ומוסר. השמיע באוזניהם דברי נחמה ועידוד ונשא פריסות שלום לבני משפחותיהם. בפעילות זו של הדאגה לאסירים בה החל בימי שלטון המנדט הבריטי, המשיך גם אחרי קום המדינה, עד ימי שיבתו.
תחילה ניסה הצדיק להתחמק מהמשימה, אולם השליח מטעמו של הרב פרנק ותחינתם של ההורים השכולים גרמו לו להסכים, ולגשת בדחילו ורחימו לעבודת הקודש.
"דממת קודש שררה היכל," מספר שמחה רז בספרו 'איש צדיק היה', "הנרות הדולקים הוסיפו למעמד נורא זה. פתחו את התנ"ך מבלי לדעת או לכוון דף ועמוד. לאחר כל פתיחה עלעלו שוב דרך עלמא, שבע פעמים, וכך חזרו על המעשה שבע פעמים וקבעו שלפי אשר יימצא, ייקבע של מי הוא קבר פלוני לפני שיסמנו את המצבה. וזה הכלל הנקוט: הפסוק האחרון בעמוד צריך לכלול את שמו, או רמז לשמו של אחד מאלה שמחפשים את זיהויו."

מה רבה היתה תדהמתם של הנוכחים [ביניהם נציגים של ההורים השכולים] כאשר פתח הרב את התנ"ך שוב ושוב, ובכל פעם עלה פסוק עם שם או רמז לאחד הנופלים. "כל דף דיבר בפסקנות, בפסוק הראשון שהגיעו אליו היה מפורש שם שזיהה במוצהר את אחד החללים:

א. בנימין בוגסלבסקי הוא שורה 5 קבר 1. 'וממטה בנימין בגורל,' [יהושע.]
ב. עודד בן ימיני, שורה 1 קבר 6, 'הלא בן ימיני,' [כא, שמואל.]
ג. יעקב בן עטר, שורה 6 קבר 2, 'כל הנפש הבא ליעקב, ויחי,' [בראשית.]
ד. יוסף ברוך, שורה 6 קבר 3, 'ויאמר יוסף הבו מקניכם,' [בראשית.]
ה. איתן גאון, שורה 2 קבר 2, 'וענה גאון ישראל בפניו,' [הושע ז.]
ו. אליהו הרשקביץ, שורה 1 קבר 7, 'ויקח אליהו את הילד,' [מלכים א, יז.]
ז. יצחק זבולני, שורה ' קבר 4, 'ולזבולון אמר,' [דברים.]
ח. אלכסנדר כהן, שורה 3 קבר ו, 'כהניך ילבשו צדק,' [תהלים קלב.]
ט. יעקב כהן, שורה 2 קבר 1, 'נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן,' [תהלים קי.]
י. ישראל מרזל, שורה ו קבר 2, 'גם בבל לנפל חללי ישראל,' [ירמי' נא.]
יא. שאול מנואלי, שורה ו קבר 4, 'אחת שאלתי,' [תהלים כז.]
יב. יעקב קוטיק, שורה 5 קבר 6.

העתק מכתב